מאמצים כלב מעמותה: כל מה שכדאי לדעת לפני שמביאים חבר חדש הביתה

בכל רגע נתון ממתינים בעמותות ובכלביות ברחבי הארץ כלבים רבים לבית חם. אימוץ הוא דרך נפלאה להעניק לכלב הזדמנות שנייה, ולקבל בתמורה חבר נאמן לשנים ארוכות. אבל אימוץ הוא גם התחייבות רצינית, שדורשת זמן, כסף, סבלנות והתאמה של אורח החיים. כלבים רבים מוחזרים לעמותות בגלל החלטה שהתקבלה בחופזה, ולכן כדאי להתכונן היטב לפני שיוצאים לפגוש את החבר החדש.

שאלות שכדאי לשאול את עצמכם קודם

לפני שמתאהבים בתמונה ברשת, עצרו וחשבו על אורח החיים שלכם. כמה שעות ביום הבית ריק? האם יש מישהו שיכול להוציא את הכלב בצהריים? האם הדירה קטנה או שיש חצר? האם יש ילדים קטנים, חתולים או בעלי חיים אחרים בבית? האם אתם מטיילים הרבה בחו״ל ותצטרכו פתרון לפנסיון? התשובות לשאלות האלה יקבעו איזה כלב יתאים לכם.

חשבו גם על הטווח הארוך. כלב יכול לחיות עשר עד חמש עשרה שנה ואף יותר. מעבר דירה, הולדת ילד, שינוי בעבודה, כל אלה צפויים לקרות בתקופה הזו. אימוץ אחראי הוא כזה שבו מתכננים להמשיך לטפל בכלב גם כשהנסיבות משתנות.

העלויות האמיתיות של החזקת כלב

מעבר לדמי האימוץ, שבדרך כלל כוללים חיסונים בסיסיים, סירוס או עיקור ושבב, יש הוצאות שוטפות: מזון איכותי, טיפולים מונעים נגד פרעושים, קרציות ותולעים, חיסונים שנתיים, ביקורים אצל וטרינר, ציוד, ולעיתים גם אילוף או פנסיון. כדאי גם להביא בחשבון הוצאות רפואיות בלתי צפויות, שעלולות להיות גבוהות.

בעלים רבים בוחרים בביטוח לבעלי חיים או מפרישים סכום חודשי קבוע לקרן חירום. כך, כשמשהו קורה, ההחלטה על הטיפול לא תיפול רק על שיקולים כלכליים.

איך בוחרים את הכלב המתאים

המראה הוא לעיתים קרובות הדבר הראשון שמושך, אבל האופי ורמת האנרגיה חשובים הרבה יותר. כלב צעיר ואנרגטי זקוק לפעילות רבה, למשחק ולגירוי מנטלי, ועלול להשתעמם ולהרוס בדירה קטנה אם יישאר לבד שעות ארוכות. כלב בוגר ורגוע עשוי להתאים יותר למשפחה עסוקה או לאנשים מבוגרים. גורים חמודים במיוחד, אבל דורשים זמן רב לחינוך ולאילוף.

אל תפסלו כלבים בוגרים. לרוב האופי שלהם כבר ידוע, הם עברו חלק מהחינוך הבסיסי, ורבים מהם מסתגלים במהירות ומפגינים הכרת תודה עמוקה. גם כלבים מעורבים, שאינם מגזע מוגדר, הם לרוב חברים בריאים ונהדרים.

מה לשאול בעמותה

אנשי העמותה והאומנות מכירים את הכלבים היטב, ושווה להיעזר בידע שלהם. שאלו על ההיסטוריה של הכלב, ככל שידוע: מאיפה הגיע, איך הוא מתנהג עם אנשים זרים, עם ילדים ועם כלבים אחרים, האם הוא רגיל להיות לבד, האם יש לו פחדים מיוחדים, ומה מצבו הבריאותי.

• האם הכלב מחונך לצרכים מחוץ לבית?
• איך הוא מגיב לרעשים, לרצועה ולנסיעה ברכב?
• האם יש בעיות רפואיות או תרופות קבועות?
• האם העמותה מציעה ליווי והדרכה אחרי האימוץ?

אם אפשר, בקרו כמה פעמים, צאו לטיול עם הכלב ותנו לכל בני הבית לפגוש אותו. עמותות רבות מאפשרות גם תקופת ניסיון או אומנה לפני אימוץ סופי.

הכנת הבית

לפני שהכלב מגיע, הכינו את הבית. רכשו ציוד בסיסי: קערות לאוכל ומים, מיטה נוחה, רצועה וקולר או רתמה מתאימים, תג עם פרטי התקשרות, צעצועים ומזון שהכלב רגיל אליו. הסירו מטווח ההשגה דברים מסוכנים כמו כבלים חשמליים, חומרי ניקוי, תרופות וצמחים רעילים.

הגדירו מראש פינה שקטה שתהיה המקום הבטוח של הכלב, וסכמו בין בני הבית על כללים: האם הכלב עולה על הספה, איפה הוא ישן, מי אחראי על הטיולים ועל האוכל. עקביות של כל בני הבית חשובה מאוד להסתגלות.

השבועות הראשונים

הימים הראשונים בבית חדש מבלבלים עבור כלב, במיוחד כזה שעבר בכלביה. תנו לו זמן להתאקלם בקצב שלו. הימנעו מהזמנת אורחים רבים, מטיולים ארוכים במקומות הומי אדם ומלחץ להתקרב. הכלב יבוא אליכם כשירגיש מוכן. שגרה קבועה של טיולים, אוכל ושינה תעזור לו להבין מה מצופה ממנו.

אל תיבהלו מבעיות התנהגות קטנות בהתחלה, כמו תאונות בבית או נביחות. הן נפוצות בתקופת ההסתגלות ובדרך כלל משתפרות עם הזמן, הסבלנות והחיזוק החיובי. כללים שבעלי מקצוע מזכירים לעיתים קרובות מדברים על כמה ימים להירגע, כמה שבועות ללמוד את השגרה וכמה חודשים להרגיש בבית באמת.

וטרינר, אילוף ובריאות

קבעו ביקור אצל וטרינר בשבועות הראשונים, גם אם הכלב קיבל טיפולים בעמותה. הביקור יאפשר להכיר את הכלב, לוודא שהחיסונים והטיפולים המונעים מעודכנים ולקבל המלצות על מזון ופעילות. ודאו גם שפרטי הבעלות בשבב עודכנו על שמכם, כפי שנדרש.

אם מתעוררים קשיים בהתנהגות, כמו חרדת נטישה, תוקפנות או פחדים, פנו למאלף או ליועץ התנהגות שעובד בשיטות חיוביות. התערבות מוקדמת יכולה למנוע הסלמה ולחזק את הקשר בינכם.

הכנת הילדים לבואו של הכלב

אם יש ילדים בבית, הכינו אותם מראש. הסבירו שהכלב החדש עשוי להיות מבוהל בהתחלה, שלא מחבקים אותו בכוח, לא מפריעים לו כשהוא אוכל או ישן, ותמיד נותנים לו לבוא בעצמו. כדאי לחלק לילדים משימות פשוטות ומותאמות לגיל, כמו מילוי קערת המים, תחת השגחה של מבוגר.

חשוב לזכור שהאחריות הסופית על הכלב היא של המבוגרים, גם אם הילדים הבטיחו לטפל בו. השגחה על אינטראקציות בין ילדים קטנים לכלב, במיוחד בשבועות הראשונים, שומרת על הבטיחות של כולם.

לסיכום, אימוץ כלב מעמותה הוא החלטה שמשנה חיים, גם של הכלב וגם שלכם. בחינה כנה של אורח החיים, בחירה לפי אופי ולא רק לפי מראה, שאלות נכונות בעמותה, הכנת הבית וסבלנות בתקופת ההסתגלות יהפכו את האימוץ להתחלה של חברות ארוכה ומאושרת.