יום שלישי, 17 בנובמבר 2026
מבזק
מסנן מים לבית: איך בוחרים את הפתרון המתאים ומה חשוב לדעת על תחזוקהלמידה לאורך החיים: קורסים מקוונים, הסבה מקצועית ומה שביניהםדוח פתולוגי אחרי ביופסיה: מדריך להבנת המונחים שקובעים את המשך הטיפולנשאות BRCA וייעוץ גנטי: מי כדאי שייבדק ומה עושים עם התוצאהרנטגן, CT, MRI ו-PET: איך עובדות בדיקות הדימות ומה ההבדל ביניהןעריכה גנטית בשיטת CRISPR: איך היא עובדת ומה כבר הגיע למטופליםפעילות גופנית אחרי גיל 40: איך מתחילים נכון ובלי להיפצעשיווק דיגיטלי לקליניקות ולמטפלים: איך מגיעים למטופלים בלי לפגוע באמוןתואר שני עם תזה או בלי: מה ההבדל, למי זה מתאים ואיך מחליטיםביקורות גולשים ומוניטין ברשת: איך עסק מתמודד עם שבחים, תלונות ומה שביניהםמסנן מים לבית: איך בוחרים את הפתרון המתאים ומה חשוב לדעת על תחזוקהלמידה לאורך החיים: קורסים מקוונים, הסבה מקצועית ומה שביניהםדוח פתולוגי אחרי ביופסיה: מדריך להבנת המונחים שקובעים את המשך הטיפולנשאות BRCA וייעוץ גנטי: מי כדאי שייבדק ומה עושים עם התוצאהרנטגן, CT, MRI ו-PET: איך עובדות בדיקות הדימות ומה ההבדל ביניהןעריכה גנטית בשיטת CRISPR: איך היא עובדת ומה כבר הגיע למטופליםפעילות גופנית אחרי גיל 40: איך מתחילים נכון ובלי להיפצעשיווק דיגיטלי לקליניקות ולמטפלים: איך מגיעים למטופלים בלי לפגוע באמוןתואר שני עם תזה או בלי: מה ההבדל, למי זה מתאים ואיך מחליטיםביקורות גולשים ומוניטין ברשת: איך עסק מתמודד עם שבחים, תלונות ומה שביניהם

בדרך לאילת: איך הופכים את הנסיעה הארוכה דרומה לחלק מהחופשה

כביש הערבה או דרך מצפה רמון? איך בוחרים מסלול לאילת, איפה עוצרים בדרך ואיך נוהגים בבטחה בכבישי המדבר.

מאת אסף לוי · 9.10.2026 · 4 דקות קריאה
בדרך לאילת: איך הופכים את הנסיעה הארוכה דרומה לחלק מהחופשה

עבור משפחות רבות, הנסיעה לאילת היא החלק שצריך לעבור כדי להגיע לחופשה: שעות ארוכות של כביש, ילדים ששואלים מתי מגיעים, ונוף חום שנראה אותו דבר. אבל הדרך דרומה חוצה כמה מהאזורים היפים והמעניינים בארץ, ומי שמתכנן אותה נכון מגלה שהחופשה מתחילה כבר ביציאה מהבית. השאלות המרכזיות הן באיזה מסלול לנסוע, היכן לעצור, ואיך לשמור על ערנות ועל בטיחות בכבישים ארוכים ומבודדים.

שני מסלולים עיקריים, שתי חוויות

ממרכז הארץ יש שתי דרכים עיקריות לאילת, והן נפגשות רק בחלק הדרומי של הערבה. הראשונה היא דרך הערבה: נוסעים דרומה אל באר שבע, משם מזרחה דרך דימונה אל צומת הערבה, וממשיכים על כביש 90 עד אילת. אפשר גם להגיע לכביש הזה מכיוון ירושלים וים המלח. זהו המסלול המהיר יותר, רובו ישר ומישורי.

השנייה היא דרך הר הנגב: מבאר שבע ממשיכים דרומה על כביש 40, עוברים ליד שדה בוקר ועבדת, מגיעים למצפה רמון, יורדים אל תוך המכתש וחוצים אותו, ומתחברים לכביש הערבה באזור קטורה. המסלול הזה איטי ומפותל יותר, אבל הנוף שלו מרהיב, והוא מציע עצירות מעניינות הרבה יותר.

רבים בוחרים לשלב: לנסוע במסלול אחד בהלוך ובשני בחזור. כך או כך, מדובר בנסיעה של כמה שעות טובות מהמרכז עוד לפני העצירות, ולכן כדאי לצאת מוקדם ולא לתכנן הגעה בדקה האחרונה לפני הכניסה למלון.

עצירות בדרך הר הנגב

מי שבוחר בכביש 40 יכול להפוך את הנסיעה ליום טיול של ממש. באזור שדה בוקר נמצאים צריף בן גוריון ואחוזת הקבר שלו, עם תצפית מרשימה על נחל צין. מעט דרומה משם נמצא הגן הלאומי עין עבדת, קניון צר עם מעיין ובריכות, ולידו הגן הלאומי עבדת, שרידי עיר נבטית קדומה על ראש גבעה.

מצפה רמון היא העצירה הטבעית הבאה. מהטיילת שבשפת המצוק נפרש מכתש רמון במלוא גודלו, ומרכז המבקרים מסביר איך נוצרה התופעה הגיאולוגית הייחודית הזאת. זה מקום טוב לארוחת צהריים, למתיחת רגליים ולקפה מול הנוף. מי שיש לו זמן יכול לעצור גם בתוך המכתש, באחת מנקודות העניין שלצד הכביש.

עצירות בדרך הערבה

גם כביש הערבה אינו רק כביש. מי שמגיע דרך ים המלח יכול לעצור לטבילה קצרה או לתצפית, ובהמשך הדרך יישובי הערבה מציעים תיירות חקלאית, בתי קפה קטנים ומרכזי מבקרים שמספרים על חקלאות במדבר. העצירה ביטבתה היא כבר מסורת ישראלית של ממש, ולא רחוק ממנה נמצאת שמורת חי בר, שבה אפשר לראות בעלי חיים מדבריים.

קרוב יותר לאילת נמצא פארק תמנע, עם תצורות סלע מרשימות, מכרות נחושת עתיקים ומסלולי הליכה ורכיבה. ביקור בו דורש כמה שעות, ולכן יש שמעדיפים להקדיש לו חצי יום נפרד מתוך החופשה באילת, ולא לדחוס אותו ליום הנסיעה.

כדאי לתכנן את העצירות מראש ולא להשאיר אותן ליד המקרה. עצירה אחת ארוכה באתר מעניין ועוד שתיים קצרות להתרעננות הן בדרך כלל שילוב טוב ליום נסיעה. אם בחרתם לבקר בגן לאומי או בשמורה, בדקו את שעות הפתיחה, שמתקצרות בחורף ובערבי חג, כדי שלא תגיעו לשער סגור. ובקיץ, את ההליכות הקצרות מתכננים לשעות הבוקר, לפני שהחום מגיע לשיאו.

נהיגה בטוחה בכבישי המדבר

כבישי הדרום יפים, אבל הם דורשים ריכוז. קטעים ארוכים וישרים יוצרים מונוטוניות שמעודדת עייפות ומפתה ללחוץ על הגז. חלקים מהדרך הם כביש דו סטרי בלי הפרדה בין הנתיבים, ועקיפות מסוכנות הן גורם מוכר לתאונות קשות. עוקפים רק היכן שמותר וכשיש שדה ראייה מלא, ושומרים על המהירות המותרת ועל מרחק.

הכלל החשוב ביותר הוא להילחם בעייפות: עוצרים להתרעננות בערך כל שעתיים, מתחלפים בנהיגה אם אפשר, ולא יוצאים לדרך אחרי לילה בלי שינה או מיד אחרי יום עבודה ארוך. אם העיניים נעצמות, עוצרים במקום בטוח ונחים. שום מלון לא שווה נהיגה במצב כזה.

כדאי להימנע ככל האפשר מנהיגה בחשיכה. בלילה קשה יותר להבחין בבעלי חיים שעולים על הכביש, ובערבה מדובר לעיתים בגמלים, שפגיעה בהם מסוכנת מאוד. בחורף צריך לזכור גם את השיטפונות: גשמים עלולים לגרום לזרימות שחוצות את הכביש ולסגירת קטעים. לפני היציאה בודקים את התחזית ואת מצב הכבישים, ולעולם לא נכנסים עם הרכב לקטע מוצף.

מה מכינים לפני שיוצאים

כמה הכנות פשוטות חוסכות עוגמת נפש. לפני נסיעה ארוכה כדאי לוודא שהרכב תקין: לחץ אוויר בצמיגים כולל הגלגל הרזרבי, נוזלים ומזגן. מתדלקים מראש ולא מחכים שהמכל יתרוקן, כי המרחקים בין תחנות הדלק בדרום גדולים מאלה שאנחנו רגילים אליהם. ברכב כדאי להחזיק:

  • מים בכמות נדיבה לכל הנוסעים
  • כיבוד קל, פירות וחטיפים
  • כובעים וקרם הגנה לעצירות
  • מטען לטלפון ומפות שהורדו מראש, למקרה שאין קליטה
  • ערכת עזרה ראשונה קטנה

לילדים כדאי להכין תעסוקה: ספרי שמע, משחקי דרך, מוזיקה שכולם אוהבים. עצירות קבועות, שבהן אפשר לרוץ קצת ולאכול משהו, עוזרות יותר מכל מסך. אם מישהו מהנוסעים סובל מבחילות בנסיעה, מומלץ להושיב אותו מקדימה או ליד החלון, ולעצור לפני הקטעים המפותלים.

ואם לא בא לכם לנהוג

נסיעה ברכב פרטי אינה הדרך היחידה. לאילת מגיעים גם קווי אוטובוס ישירים מכמה ערים, ויש טיסות פנים לשדה התעופה רמון, שממנו ממשיכים לעיר בהסעה או במונית. למי שנוסע לבד או בזוג, או מתכנן חופשה בלי טיולים מחוץ לעיר, אלה אפשרויות נוחות ששוות בדיקה. משפחה גדולה או מי שרוצה לטייל גם באזור יעדיפו בדרך כלל את הגמישות של רכב.

לסיכום, הדרך לאילת יכולה להיות מטלה מעייפת או פרק ראשון ויפה של החופשה. מי שבוחר מסלול שמתאים לו, משלב עצירה או שתיים, יוצא מוקדם ונוהג ערני ורגוע, מגיע לעיר הדרומית במצב רוח אחר לגמרי. והנוף של המדבר, כשעוצרים רגע להביט בו, הוא ממש לא אותו דבר.

עוד בתיירות ונופש