תרופה גנרית או מקורית: מה ההבדל ואיך חוסכים בבית המרקחת בלי לפגוע בטיפול
בבית המרקחת מציעים לא פעם תרופה חלופית במקום זו שבמרשם. הסבר על תרופות גנריות, על השתתפות עצמית ועל דרכים לחסוך בהוצאות על תרופות.
כמעט כל מי שהגיע לבית המרקחת עם מרשם שמע פעם את השאלה: יש לנו תרופה חלופית, זה בסדר? עבור רבים זה רגע של היסוס. האם התרופה החלופית טובה באותה מידה? למה היא זולה יותר? ומה אם הרופא רצה דווקא את המקורית? התשובות לשאלות האלה פשוטות יותר ממה שנדמה, והבנה שלהן יכולה לחסוך למשפחות סכומים לא מבוטלים לאורך השנה, במיוחד כשמדובר בתרופות קבועות.
מה זו תרופה גנרית
כשחברת תרופות מפתחת תרופה חדשה, היא מקבלת עליה הגנת פטנט לתקופה מוגבלת. בתקופה הזו רק היא רשאית לייצר ולמכור את התרופה. כשהפטנט פוקע, חברות אחרות יכולות לייצר תרופה עם אותו חומר פעיל, באותו מינון ובאותה צורת מתן. התרופה הזו נקראת גנרית.
החברות הגנריות אינן צריכות לחזור על כל הניסויים הקליניים היקרים שנעשו בתרופה המקורית, ולכן העלות שלהן נמוכה יותר. במקום זה הן נדרשות להוכיח שהתרופה שלהן מתנהגת בגוף באופן שווה לתרופה המקורית, כלומר שהחומר הפעיל נספג בקצב ובכמות דומים. רק אחרי שההוכחה הזו מתקבלת, משרד הבריאות מאשר את התרופה לשיווק.
ישראל היא אחת המדינות הבולטות בעולם בתעשיית התרופות הגנריות, ותרופות רבות שנמכרות כאן ובחו״ל מיוצרות על ידי חברות ישראליות.
האם יש הבדל ביעילות
החומר הפעיל בתרופה הגנרית זהה לזה שבתרופה המקורית, והתרופה עומדת באותם תקני איכות וייצור. לכן לרוב המטופלים אין הבדל ביעילות. ההבדלים יכולים להיות ברכיבים הלא פעילים, כמו חומרי מילוי, צבעים וציפוי, וגם בצורת הכדור, בצבעו ובאריזה.
לרוב ההבדלים האלה אינם משמעותיים, אבל במקרים מסוימים הם כן חשובים. אנשים עם אלרגיה או רגישות לרכיב מסוים, כמו לקטוז או צבעי מאכל, צריכים לבדוק את רשימת הרכיבים. יש גם קבוצה קטנה של תרופות שבהן הרופאים מעדיפים לא להחליף בין תכשירים בלי מעקב, משום שהטווח בין מינון יעיל למינון רעיל צר במיוחד.
במקרים כאלה הרופא יכול לציין במרשם שאין להחליף, והרוקח יפעל בהתאם. אם אתם לא בטוחים, שאלו את הרוקח אם התרופה שלכם שייכת לקבוצה הזו.
למה התרופה החלופית נראית אחרת
אחד הדברים שמבלבלים מטופלים, במיוחד מבוגרים שנוטלים כמה תרופות, הוא שינוי במראה הכדורים. כדור שהיה לבן ועגול הופך פתאום לצהוב ומוארך, והמטופל חושש שמדובר בטעות. מצב כזה עלול להוביל לבלבול, לכפילות או לדילוג על מנה.
הפתרון הוא לשאול בכל פעם שמשהו נראה שונה, ולבקש מהרוקח לרשום על האריזה למה התרופה מיועדת. בני משפחה שמסייעים למבוגרים בסידור התרופות יכולים להכין רשימה מעודכנת עם שם החומר הפעיל של כל תרופה, ולא רק השם המסחרי, כך שיהיה קל לזהות תרופה גם כשהיא מגיעה בגרסה אחרת.
השתתפות עצמית ותקרות
בתרופות שבסל הבריאות המבוטחים משלמים השתתפות עצמית, שגובהה תלוי בתרופה, בקופה ובמעמד המבוטח. לחלק מהאוכלוסיות, כמו קשישים שמקבלים השלמת הכנסה או חולים במחלות כרוניות מסוימות, יש הנחות או תקרה רבעונית להוצאות.
תקרת ההשתתפות העצמית לחולים כרוניים היא כלי חשוב שרבים אינם מכירים. מי שעומד בתנאים יכול להגיש בקשה דרך הקופה, ולאחר מכן ההוצאה על תרופות ושירותים מסוימים מוגבלת לסכום קבוע ברבעון. כדאי לברר בקופה אם אתם או בני משפחה זכאים.
בתרופות שאינן בסל, המחיר נקבע בדרך כלל על ידי בית המרקחת, בכפוף לתקנות על מחיר מרבי לחלק מהתרופות. כאן ההבדלים בין בתי מרקחת יכולים להיות משמעותיים.
דרכים מעשיות לחסוך
כמה צעדים פשוטים יכולים להפחית את ההוצאה על תרופות:
- לשאול את הרוקח אם יש חלופה גנרית לתרופה שאתם נוטלים
- לבדוק את התנאים לרכישת כמות לתקופה ארוכה יותר בתרופות קבועות
- להשוות מחירים של תרופות ללא מרשם בין בתי מרקחת שונים
- לברר בקופה על זכאות לתקרת השתתפות עצמית
- לבדוק אם הביטוח המשלים מעניק החזר על תרופות מסוימות שאינן בסל
בתרופות ללא מרשם, כמו משככי כאבים ותרופות להצטננות, לעתים קרובות קיימת גרסה של רשת הפארם או של יצרן גנרי שמכילה בדיוק את אותו חומר פעיל במחיר נמוך יותר. השוואה של שם החומר הפעיל והמינון על האריזה מספיקה כדי לזהות אותה.
תרופות ללא מרשם: לקרוא לפני שקונים
הזמינות של תרופות ללא מרשם על המדפים נוחה, אבל היא מחייבת זהירות. תכשירים רבים לצינון ולשפעת מכילים כמה חומרים פעילים, ולעתים גם פרצטמול. מי שנוטל במקביל משכך כאבים נפרד עלול לחרוג בלי לשים לב מהמינון המרבי.
תרופות ללא מרשם יכולות גם להשפיע על תרופות קבועות. נוגדי חומצה, למשל, משפיעים על ספיגה של תרופות מסוימות, וחלק מתכשירי הצינון אינם מתאימים לאנשים עם לחץ דם גבוה. לכן כדאי לספר לרוקח על התרופות הקבועות שלכם גם כשאתם קונים משהו שנראה פשוט.
הרוקח כשותף לטיפול
הרוקח הוא איש מקצוע עם הכשרה רחבה בתרופות, והוא זמין לשאלות בלי תור ובלי תשלום. אפשר לשאול אותו על אינטראקציות בין תרופות, על הזמן הנכון ליטול כל תרופה, על נטילה עם מזון ועל אחסון נכון.
בחלק מבתי המרקחת אפשר גם לבקש סקירה מסודרת של כל התרופות שאתם נוטלים, שירות שימושי במיוחד למי שמקבל תרופות מכמה רופאים שונים. סקירה כזו יכולה לזהות כפילויות, תרופות שכבר אינן נחוצות או שילובים בעייתיים, ואת הממצאים כדאי להביא לרופא המטפל.
לסיכום, תרופות גנריות הן אפשרות בטוחה ויעילה לרוב המטופלים, והן אחד הכלים המרכזיים לחיסכון בהוצאות הבריאות. כל שינוי בטיפול צריך להיעשות בתיאום עם הרופא והרוקח, אבל אין סיבה לחשוש לשאול, להשוות ולבחור באפשרות המשתלמת.
