חיסון נגד נגיף הפפילומה: מה חשוב לדעת על HPV ועל מניעת סרטן
נגיף הפפילומה נפוץ מאוד, וברוב המקרים חולף מעצמו. למה בכל זאת מחסנים נגדו בני נוער, מפני אילו מחלות החיסון מגן ומה ידוע על בטיחותו.
בכיתה ח׳ מקבלים תלמידים ותלמידות בישראל, במסגרת שירותי הבריאות לתלמיד, חיסון שרבים מההורים לא שמעו עליו בילדותם: החיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי, HPV. בניגוד לרוב חיסוני הילדות, המטרה שלו אינה למנוע מחלת חום חולפת אלא להפחית סיכון לסרטן שעלול להופיע עשרות שנים מאוחר יותר. כדי להבין למה הוא ניתן דווקא בגיל הזה, ולמה גם לבנים, כדאי להכיר קודם את הנגיף עצמו.
נגיף נפוץ שרוב האנשים כלל לא יודעים שנדבקו בו
HPV אינו נגיף אחד אלא משפחה גדולה של יותר ממאה זנים. חלקם גורמים ליבלות רגילות בעור, ואחרים מועברים במגע מיני ובמגע עור קרוב באזור איברי המין. ההדבקה שכיחה כל כך, שלפי ההערכות רוב האנשים הפעילים מינית ייחשפו לנגיף בשלב כלשהו בחייהם, לרוב בלי לדעת על כך.
ברוב המכריע של המקרים מערכת החיסון מסלקת את הנגיף בתוך שנה או שנתיים, בלי תסמינים ובלי נזק. הבעיה מתחילה במיעוט המקרים שבהם זן מסוים נשאר בגוף לאורך זמן. זיהום מתמשך כזה עלול לגרום בהדרגה לשינויים בתאים, שבמשך שנים רבות יכולים להתפתח לנגע טרום-סרטני ולאחר מכן לסרטן.
הקשר בין הנגיף לבין סרטן
את זני הנגיף מקובל לחלק לשתי קבוצות. זנים בסיכון נמוך אחראים בעיקר ליבלות באיברי המין – תופעה לא מסוכנת אך מטרידה. זנים בסיכון גבוה, ובראשם הזנים 16 ו-18, עומדים מאחורי כמעט כל מקרי סרטן צוואר הרחם. זהו אחד המקרים הבודדים ברפואה שבהם ידוע בבירור גורם זיהומי שאחראי לסוג שלם של סרטן.
אבל הנגיף אינו נוגע רק לנשים. הוא מעורב גם בחלק ניכר ממקרי סרטן פי הטבעת, בסוגים מסוימים של סרטן הלוע, בסרטן הפין ובסרטן הפות והנרתיק. גברים נדבקים ומדביקים בדיוק כמו נשים, וזו הסיבה שתוכניות החיסון במדינות רבות, ובהן ישראל, הורחבו עם השנים וכוללות היום גם בנים.
איך החיסון פועל ולמה מקדימים אותו
החיסון אינו מכיל נגיף חי וגם לא את החומר הגנטי שלו. הוא מבוסס על חלקיקים דמויי נגיף: מעטפת חלבונית ריקה, שנראית למערכת החיסון כמו הנגיף האמיתי וגורמת לה לייצר נוגדנים, אך אינה מסוגלת להדביק או לגרום למחלה. התכשיר שבשימוש כיום מכסה כמה זנים בסיכון גבוה, לצד הזנים העיקריים שגורמים ליבלות.
החיסון מונע הדבקה אך אינו מטפל בזיהום קיים. לכן הוא יעיל ביותר כשהוא ניתן לפני החשיפה הראשונה לנגיף, כלומר לפני תחילת החיים המיניים. סיבה נוספת לגיל הצעיר היא התגובה החיסונית: בני נוער צעירים מפתחים רמות נוגדנים גבוהות במיוחד, ולכן בגילים האלה מסתפקים בפחות מנות מאשר אצל מי שמתחילים את הסדרה בגיל מבוגר יותר.
בגילים הצעירים הסדרה כוללת בדרך כלל שתי מנות במרווח של כמה חודשים, ומי שמתחילים מאוחר יותר, או שמערכת החיסון שלהם מדוכאת, מקבלים שלוש. לוח הזמנים המדויק נקבע לפי ההנחיות הרשמיות, והאחות המחסנת מעדכנת את ההורים.
מה ידוע על היעילות ועל הבטיחות
החיסון נמצא בשימוש נרחב בעולם כבר שנים רבות, ומאות מיליוני מנות ניתנו. מחקרי מעקב גדולים ממדינות שבהן שיעור ההתחסנות גבוה מצביעים על ירידה חדה בזיהומים בזנים שהחיסון מכסה, ביבלות באיברי המין ובנגעים טרום-סרטניים בצוואר הרחם. בשנים האחרונות מצטברות גם עדויות לירידה בשיעור סרטן צוואר הרחם עצמו בקרב נשים שחוסנו בגיל צעיר.
תופעות הלוואי המוכרות קלות וחולפות: כאב, אדמומיות או נפיחות במקום ההזרקה, ולעיתים כאב ראש, עייפות או חום נמוך. אצל בני נוער ייתכן עילפון קצר סביב ההזרקה, תגובה שמוכרת גם מחיסונים אחרים בגיל הזה, ולכן נהוג לשבת כמה דקות אחרי קבלת המנה. מערכות ניטור בטיחות במדינות רבות עוקבות אחרי החיסון באופן שוטף, ולא נמצא קשר בינו לבין מחלות כרוניות.
שאלות שהורים שואלים
חשש שעולה לא פעם הוא שהחיסון ישדר לבני הנוער מסר מתירני. מחקרים שבחנו את השאלה לא מצאו שמתחסנים מתחילים חיי מין מוקדם יותר או נוהגים בפחות זהירות. הורים רבים בוחרים להציג את החיסון פשוט כפי שהוא: חיסון שמגן מפני סרטן, בדומה לחיסון נגד דלקת כבד נגיפית מסוג B.
שאלה נפוצה אחרת היא מה עושים אם מפספסים את המועד בבית הספר. ניתן להשלים את החיסון גם מאוחר יותר, והזכאות להשלמה במימון ציבורי תלויה בגיל. גם מבוגרים צעירים שלא חוסנו יכולים להפיק ממנו תועלת, אם כי היא פוחתת ככל שעולה הסיכוי לחשיפה קודמת. את ההחלטה במקרים כאלה כדאי לקבל בהתייעצות עם רופא המשפחה או רופאת הנשים.
יש הורים ששואלים אם לא עדיף לחכות עד שהילדים יגדלו ויחליטו בעצמם. הקושי הוא שאי אפשר לדעת מראש מתי תתרחש החשיפה הראשונה, והחיסון אינו מועיל נגד זן שכבר נדבקו בו. דחייה פירושה גם ויתור על התגובה החיסונית החזקה של הגיל הצעיר ועל הנוחות של חיסון שניתן באופן מסודר בבית הספר.
החיסון אינו מחליף בדיקות סקר
החיסון מכסה את הזנים המסוכנים העיקריים, אך לא את כולם, וחלק מהנשים חוסנו אחרי שכבר נחשפו לנגיף. לכן גם נשים מחוסנות צריכות להמשיך בבדיקות הסקר לגילוי מוקדם של שינויים בצוואר הרחם – משטח פאפ או בדיקה לנוכחות הנגיף – בתדירות שממליץ הרופא.
השילוב בין חיסון לבין בדיקות סקר הוא שהופך את סרטן צוואר הרחם לאחת המחלות הממאירות שניתן למנוע ברובן. לצידו נשארות בתוקף גם ההמלצות המוכרות: שימוש בקונדום מפחית את הסיכון להדבקה, גם אם אינו מונע אותה לחלוטין, והימנעות מעישון חשובה משום שעישון נקשר לקושי של הגוף להיפטר מהנגיף.
לסיכום
החיסון נגד נגיף הפפילומה הוא אחד הכלים היעילים שהרפואה המונעת מציעה כיום נגד סרטן. הוא בטוח, ניתן בחינם במסגרת בית הספר ומגן על בנות ובנים כאחד. מי שמתלבטים, או שילדיהם פספסו את המועד, מוזמנים לשוחח עם אחות בית הספר, עם רופא הילדים או עם רופא המשפחה ולקבל תשובות שמותאמות למצבם.