הביוטק הישראלי: איך נבנתה אקוסיסטם של חדשנות רפואית ומה מאתגר אותה

כשמדברים על ההייטק הישראלי, רובנו חושבים על אפליקציות, סייבר ותוכנה. אבל לצד התחומים האלה צמח בישראל גם תחום משמעותי של מדעי החיים: ביוטכנולוגיה, מכשור רפואי, בריאות דיגיטלית ופיתוח תרופות. חברות ישראליות פיתחו טכנולוגיות שמשמשות היום בבתי חולים ובמרפאות ברחבי העולם, וחוקרים ישראלים תרמו תגליות חשובות להבנת מחלות ולטיפול בהן. איך נבנתה האקוסיסטם הזו, ומה האתגרים שעומדים בפניה?

היסודות: מחקר אקדמי ברמה גבוהה

בבסיס של כל אקוסיסטם ביוטק יש מחקר אקדמי. האוניברסיטאות ומוסדות המחקר בישראל נחשבים מזה עשורים למובילים בתחומים כמו ביולוגיה מולקולרית, כימיה, הנדסה ביו-רפואית ומדעי המחשב. מעבדות בישראל תרמו לתגליות בסיסיות, שחלקן הובילו בהמשך לפיתוח תרופות וטכנולוגיות.

אחד המאפיינים החשובים הוא החיבור בין תחומים. מחקר רפואי מודרני דורש שיתוף פעולה בין ביולוגים, מהנדסים, מתכנתים ורופאים. מוסדות רבים בישראל פיתחו מרכזים ותוכניות בין-תחומיים, שמאפשרים לחוקרים מעולמות שונים לעבוד יחד.

חברות להעברת טכנולוגיה

מחקר טוב אינו מספיק כדי ליצור מוצר. צריך גם מנגנון שמעביר את התגליות מהמעבדה לתעשייה. לאוניברסיטאות ולמוסדות המחקר בישראל יש חברות להעברת טכנולוגיה, שתפקידן לרשום פטנטים, לאתר שותפים מסחריים ולהקים חברות על בסיס מחקרים.

המודל הזה הוכיח את עצמו לאורך השנים. תגליות שנעשו במעבדות אקדמיות הפכו לתרופות ולטכנולוגיות שמשמשות מטופלים רבים בעולם. ההכנסות מהמסחור חוזרות בחלקן למוסדות, ומממנות מחקר נוסף.

בתי החולים כמנוע חדשנות

אחד היתרונות הייחודיים של ישראל הוא מערכת הבריאות שלה. בתי חולים ישראליים רבים מקיימים מרכזי מחקר וחדשנות, ומעודדים רופאים להפוך רעיונות קליניים למוצרים. הרופאים, שנמצאים בקשר יומיומי עם המטופלים, מזהים צרכים שלא נענו ומציעים פתרונות.

בנוסף, מאגרי המידע הרפואי הממוחשבים שנצברו בישראל לאורך שנים, יחד עם מערכת קופות החולים, הופכים את המדינה לאתר מעניין למחקרים קליניים ולפיתוח כלים מבוססי נתונים. השימוש במידע הזה כפוף כמובן לכללי פרטיות ואתיקה מחמירים.

חברות הזנק והשקעות

בשני העשורים האחרונים קמו בישראל מאות חברות בתחום מדעי החיים. חלקן מפתחות מכשור רפואי, כמו מכשירים לאבחון, לניטור ולניתוחים זעיר-פולשניים. אחרות עוסקות בפיתוח תרופות, בטיפולים מתקדמים או בבריאות דיגיטלית.

המימון לחברות האלה מגיע ממקורות מגוונים: קרנות הון סיכון מקומיות ובינלאומיות, משקיעים פרטיים, חממות טכנולוגיות, תוכניות ממשלתיות לעידוד חדשנות ושיתופי פעולה עם חברות רב-לאומיות. חברות רפואה גדולות מהעולם הקימו בישראל מרכזי פיתוח ומחקר, ונוהגות לשתף פעולה עם חברות מקומיות.

האתגרים

לצד ההצלחות, תחום הביוטק הישראלי מתמודד עם אתגרים לא פשוטים. הבולט שבהם הוא משך הזמן והעלות של פיתוח מוצר רפואי. פיתוח תרופה חדשה יכול להימשך שנים רבות ולעלות סכומים עצומים, ורוב המועמדים לא מגיעים לשוק. זה דורש משקיעים סבלניים ובעלי יכולת לספוג סיכון.

אתגר נוסף הוא המעבר משלב המחקר לשלב הייצור והשיווק. חברות ישראליות רבות מצטיינות בשלבים המוקדמים, אבל נמכרות לחברות גדולות לפני שהן מגיעות לשלבים המסחריים. יש הרואים בכך הצלחה, ויש הרואים בכך החמצה של הזדמנות לבנות חברות ישראליות גדולות בתחום.

גם המחסור בכוח אדם מיומן, במיוחד בתחומים כמו ייצור ביולוגי, רגולציה וניהול ניסויים קליניים, מהווה אתגר. ולבסוף, התחרות הבינלאומית על כישרונות ועל השקעות היא עזה.

בריאות דיגיטלית ובינה מלאכותית

אחד התחומים הצומחים ביותר הוא המפגש בין רפואה לטכנולוגיית מידע. החוזקה המסורתית של ישראל בתוכנה, בניתוח נתונים ובבינה מלאכותית, משתלבת היטב עם הצרכים של מערכות הבריאות. חברות מפתחות כלים לפענוח דימות, לניטור מטופלים מרחוק, לניהול מחלות כרוניות ולשיפור היעילות בבתי החולים.

התחום הזה מאפשר לעיתים מסלול פיתוח קצר יותר מאשר תרופות, אבל גם הוא כפוף לרגולציה ודורש הוכחה של תועלת קלינית.

מה צריך כדי להמשיך לצמוח

מומחים בתחום מצביעים על כמה כיוונים שיכולים לחזק את האקוסיסטם:

• המשך השקעה ציבורית במחקר בסיסי, שהוא הבסיס לכל החדשנות.
• פיתוח הכשרות ייעודיות לתפקידים חסרים בתעשייה.
• עידוד הקמת תשתיות ייצור מקומיות.
• הקלה על שיתופי פעולה בין האקדמיה, בתי החולים והתעשייה.
• שמירה על יציבות ועל אמון של משקיעים בינלאומיים.

כל אחד מהכיוונים האלה דורש תכנון לטווח ארוך, ושיתוף פעולה בין הממשלה, האקדמיה והמגזר הפרטי.

הדור הבא של חוקרים ויזמים

אחד המשאבים החשובים ביותר של התחום הוא האנשים. בוגרי תארים מתקדמים במדעי החיים, בהנדסה ובמדעי המחשב, יחד עם רופאים חוקרים, מהווים את הבסיס לחברות החדשות. בשנים האחרונות התרחבו תוכניות שמכשירות מדענים לעולם היזמות: קורסים בניהול, בקניין רוחני ובגיוס הון, תוכניות האצה ייעודיות לתחום הבריאות ומסלולים שמחברים בין דוקטורנטים לבין התעשייה.

גם השירות הצבאי תורם לכך לא מעט. יחידות טכנולוגיות מכשירות צעירים בעבודה עם נתונים, בפיתוח מערכות מורכבות ובעבודת צוות תחת לחץ, וחלק מהבוגרים בוחרים להשתמש בכישורים האלה בתחום הבריאות. השילוב בין רקע טכנולוגי לבין ידע רפואי מוביל לא פעם לרעיונות חדשים.

האתגר הוא לשמור על הכישרונות האלה בישראל. תחרות על משכורות, הזדמנויות מחקר בחו״ל ותנאי עבודה, משפיעים על ההחלטות של חוקרים צעירים. יצירת מסלולי קריירה אטרקטיביים במחקר ובתעשייה המקומית היא חלק חשוב מהמשך הצמיחה.

השפעה על המטופלים בישראל

לאקוסיסטם הזו יש גם השפעה ישירה על המטופלים בישראל. ניסויים קליניים שמתקיימים בבתי החולים המקומיים מאפשרים לחלק מהמטופלים גישה מוקדמת לטיפולים חדשניים, וטכנולוגיות שפותחו כאן מגיעות לעיתים קרובות לשימוש במערכת הבריאות המקומית מוקדם יחסית. החיבור בין רופאים, חוקרים ויזמים יוצר מעגל שבו הצרכים של המטופלים מזינים את החדשנות, והחדשנות משפרת את הטיפול.

לסיכום

הביוטק הישראלי הוא סיפור של חיבור: בין מחקר אקדמי מצוין, מערכת בריאות מתקדמת, רוח יזמית וגישה להון. החיבור הזה הוליד טכנולוגיות ותרופות שמשפיעות על חייהם של מטופלים בעולם כולו. האתגרים אמיתיים, אבל גם הפוטנציאל. אם ימשיכו להשקיע במחקר, בכוח אדם ובתשתיות, לישראל יש סיכוי טוב להמשיך ולהוביל בתחום החדשנות הרפואית.