הסימון האדום והירוק על המוצרים: מדריך לקריאת תוויות מזון בסופרמרקט

מאז שנכנסה לתוקף הרפורמה בסימון המזון, כל מי שעורך קניות בסופרמרקט בישראל מכיר את הסמלים האדומים על חזית האריזה. במקביל הופיע גם הסמל הירוק, שמסמן מוצרים שעומדים בהמלצות התזונה. הסימון נועד לעזור לצרכנים לבחור במהירות, אבל כדי להפיק ממנו את המרב כדאי להבין מה בדיוק הוא אומר, מה הוא לא אומר, ואיך משלבים אותו עם קריאה של התווית המלאה.

מה מסמנים הסמלים האדומים

הסמלים האדומים מופיעים על מוצרים שבהם הכמות של רכיב מסוים עוברת סף שנקבע בתקנות. מדובר בשלושה רכיבים עיקריים: סוכר, נתרן ושומן רווי. מוצר יכול לשאת סמל אחד, שניים או שלושה, בהתאם לכמה רכיבים חורגים מהסף.

הספים נקבעו בנפרד למוצרים מוצקים ולמשקאות, ובשנים שאחרי הכניסה לתוקף הם הוחמרו. המשמעות היא שמוצר שהיה בלי סמל בעבר עשוי לשאת סמל היום, וגם יצרנים רבים שינו מתכונים כדי להימנע מהסימון.

חשוב להבין שהסמל האדום אינו איסור ואינו קובע שהמוצר מזיק. הוא מסמן שמדובר במוצר שכדאי לצרוך במידה, ושהוא תורם כמות גבוהה יחסית של רכיב שרובנו צורכים ממנו יותר מדי.

הסמל הירוק ומה הוא מבטא

הסמל הירוק ניתן למוצרים שעומדים בקריטריונים של תזונה מומלצת, למשל דגנים מלאים, קטניות, ירקות ומוצרי חלב מסוימים בהרכב מתאים. הוא נועד לעזור לצרכנים לזהות במהירות מוצרים שכדאי לבחור בהם יותר.

הסמל הירוק הוא וולונטרי, כלומר יצרנים אינם חייבים להציג אותו גם אם המוצר עומד בקריטריונים. לכן היעדר סמל ירוק אינו אומר בהכרח שהמוצר פחות טוב. ירקות ופירות טריים, למשל, נמכרים לרוב בלי אריזה ובלי סימון בכלל, והם עדיין בסיס לתזונה בריאה.

הטבלה התזונתית: מה לחפש

מעבר לסמלים, בגב האריזה מופיעה הטבלה התזונתית. היא מציגה את הערכים התזונתיים ל־100 גרם או 100 מיליליטר, ולעתים גם למנה. השוואה ל־100 גרם היא הדרך הטובה ביותר להשוות בין מוצרים דומים, כי גודל המנה שהיצרן מגדיר יכול להשתנות מאוד.

כמה פרמטרים שכדאי לשים לב אליהם:

• סיבים תזונתיים, שעדיף שיהיו גבוהים יחסית
• חלבון, במיוחד במוצרים שנועדו להחליף ארוחה
• סוכרים, כולל סוכרים שנוספו בתהליך הייצור
• נתרן, שמסתתר בכמויות גבוהות במוצרים מלוחים ובלחמים
• שומן רווי ושומן טראנס

כדאי להשוות שני מוצרים מאותה קטגוריה, למשל שני סוגי דגני בוקר, ולראות כמה הם שונים. לא פעם מתגלים הבדלים גדולים בין מוצרים שנראים דומים על המדף.

רשימת הרכיבים מספרת את הסיפור

רשימת הרכיבים מסודרת לפי סדר יורד של כמות, כך שהרכיב הראשון הוא הרכיב שיש ממנו הכי הרבה במוצר. אם סוכר או קמח לבן מופיעים בראש הרשימה, זה נותן מושג טוב על אופי המוצר.

סוכר מופיע לעתים קרובות בשמות שונים: סירופ גלוקוזה, דקסטרוז, סירופ תירס, דבש, סוכר חום, מיץ פירות מרוכז ועוד. כשכמה מהם מופיעים ברשימה, ייתכן שהסוכר הכולל גבוה גם אם אף אחד מהם אינו בראש הרשימה. רשימה קצרה של רכיבים מוכרים מעידה בדרך כלל על מוצר פחות מעובד.

ברשימת הרכיבים מופיעים גם האלרגנים, בדרך כלל בהדגשה. למשפחות עם אלרגיות זה המקום הראשון לבדוק, וחשוב לשים לב גם לאזהרות על עקבות אפשריים.

מלכודות שיווקיות נפוצות

על אריזות רבות מופיעות טענות כמו טבעי, דל שומן, עשיר בסיבים או ללא סוכר מוסף. חלק מהטענות מוסדרות בתקנות וחלקן כלליות יותר. מוצר דל שומן, למשל, עשוי להכיל יותר סוכר כדי לפצות על הטעם, ומוצר ללא סוכר מוסף עשוי להיות מתוק מאוד בזכות מרכזי פירות.

גם התמונות והצבעים על האריזה משפיעים עלינו. אריזה ירוקה עם תמונה של שדה חיטה לא הופכת מוצר לבריא יותר. הדרך הבטוחה ביותר היא להסתכל מעבר לחזית, ולקרוא את הטבלה ואת רשימת הרכיבים.

איך משלבים את זה בקניות היומיומיות

אף אחד לא רוצה לבלות שעתיים בסופרמרקט בקריאת תוויות. הסוד הוא להשקיע זמן בפעם הראשונה, למצוא את המוצרים שמתאימים לכם בכל קטגוריה, ואחר כך לחזור אליהם. אפשר להתחיל מהמוצרים שנקנים הכי הרבה בבית, כמו לחם, דגני בוקר, מעדנים וחטיפים לילדים.

כדאי גם לשתף את הילדים. משחק של איתור הסמלים בסופר יכול להפוך להזדמנות לשיחה על תזונה, בלי להפוך את האוכל לאויב. המטרה אינה להוציא מהבית כל מוצר עם סמל אדום, אלא לאזן ולבחור במודעות.

מי שיש לו צרכים תזונתיים מיוחדים, כמו סוכרת, יתר לחץ דם, מחלת כליות או אלרגיות, ייהנה מהדרכה אישית של דיאטנית קלינית, שתעזור להבין אילו ערכים בתווית חשובים במיוחד עבורו.

מוצרים לילדים ומזון מוכן

מוצרים שמשווקים לילדים, כמו חטיפים, מעדנים, דגני בוקר צבעוניים ומשקאות, ראויים לתשומת לב מיוחדת. לא פעם הם מכילים כמויות גבוהות של סוכר דווקא משום שהם מכוונים לטעם של ילדים. השוואה בין כמה מוצרים באותה קטגוריה יכולה לחשוף חלופות עם פחות סוכר ויותר סיבים, שהילדים מקבלים בשמחה לא פחותה.

גם מזון מוכן ומוצרים קפואים, כמו ארוחות לחימום, שניצלים ופיצות, עשויים להכיל נתרן רב. אין צורך לוותר עליהם לגמרי, אבל כדאי לבחור בתבונה ולשלב אותם עם ירקות טריים וסלטים. בישול ביתי פשוט, גם כשהוא מהיר, נותן שליטה טובה יותר על כמות המלח והשמן.

שימו לב גם לגודל האריזה. מוצרים רבים נמכרים באריזות שנראות כמו מנה אחת, אבל הטבלה התזונתית מתייחסת לחצי או לשליש מהן. מי שאוכל את כל האריזה צורך כפול או משולש ממה שנראה במבט ראשון.

לסיכום, הסימון על אריזות המזון הוא כלי צרכני חשוב, אבל הוא רק נקודת פתיחה. שילוב של תשומת לב לסמלים, קריאה של הטבלה התזונתית ובדיקה של רשימת הרכיבים מאפשר לבנות סל קניות בריא יותר, בלי לוותר על ההנאה מהאוכל.