מחקר ופיתוח כמנוע צמיחה: איך ההשקעה במדע משפיעה על הכלכלה הישראלית

כשמדברים על הכלכלה הישראלית, כמעט תמיד עולה המונח אומת הסטארט אפ. מאחורי הכינוי עומדת עובדה כלכלית מרכזית: ישראל משקיעה במחקר ופיתוח חלק גבוה מאוד מהתוצר שלה בהשוואה למדינות אחרות. ההשקעה הזו, שמגיעה בעיקר מהמגזר העסקי אבל גם מהמדינה ומהאקדמיה, השפיעה עמוקות על מבנה המשק, על שוק העבודה ועל היצוא. אבל לצד ההצלחות יש גם אתגרים, ושאלות על מי נהנה מהצמיחה ומי נשאר מאחור.

מה נחשב מחקר ופיתוח

מחקר ופיתוח הוא מונח רחב שכולל מחקר בסיסי, שנועד להרחיב את הידע המדעי, מחקר יישומי, שמכוון לפתרון בעיה מסוימת, ופיתוח של מוצרים ותהליכים חדשים. הוא מתבצע באוניברסיטאות ובמכוני מחקר, בבתי חולים, בחברות טכנולוגיה, במרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות ובגופים ביטחוניים.

בישראל, חלק גדול מההוצאה על מחקר ופיתוח מבוצע בחברות, ובמיוחד במרכזי פיתוח של תאגידים בינלאומיים שפועלים כאן. החברות האלה מעסיקות עשרות אלפי מהנדסים ומדענים, ומייצרות ידע שחלק ממנו נרשם כפטנטים ומשמש מוצרים שנמכרים בכל העולם.

תפקיד המדינה

למרות שרוב ההשקעה פרטית, למדינה יש תפקיד חשוב. רשות החדשנות מעניקה מענקים ותמיכה לחברות בשלבים מוקדמים, לתוכניות משותפות של תעשייה ואקדמיה ולמיזמים בתחומים שנחשבים בעלי חשיבות לאומית. מערכת ההשכלה הגבוהה מממנת מחקר בסיסי, והתקציב הביטחוני תורם לפיתוח טכנולוגיות שחלקן מוצאות דרכן לשוק האזרחי.

מדיניות המיסוי משחקת גם היא תפקיד. הטבות מס לחברות טכנולוגיה שמבצעות פעילות מחקר בישראל נועדו לעודד אותן להשאיר כאן ידע ותעסוקה. הדיון על היקף ההטבות האלה, ועל השאלה אם הן משתלמות למשק, חוזר מעת לעת.

ההשפעה על הצמיחה והיצוא

מחקר ופיתוח תורם לצמיחה בכמה דרכים. הוא מוביל למוצרים חדשים שמגדילים את היצוא, מעלה את הפריון, כלומר את התפוקה לכל עובד, ומושך השקעות זרות. היצוא הטכנולוגי של ישראל, ובמיוחד יצוא שירותי תוכנה ופיתוח, הפך לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק.

להצלחה הזו יש השלכות גם על שער החליפין. זרם של מטבע חוץ מיצוא ומהשקעות מחזק את השקל, מה שמקשה על יצואנים בענפים מסורתיים יותר. כך נוצרת מתיחות בין ענפי ההייטק לבין ענפים אחרים במשק.

תחום מדעי החיים

בתוך עולם המחקר והפיתוח, תחום מדעי החיים, הכולל תרופות, מכשור רפואי, ביוטכנולוגיה ובריאות דיגיטלית, הוא אחד התחומים הבולטים בישראל. הוא נשען על מחקר אקדמי חזק, על בתי חולים עם מחלקות מחקר פעילות ועל מאגרי מידע רפואיים דיגיטליים שנבנו במשך עשרות שנים בקופות החולים.

לתחום הזה יש מאפיינים כלכליים ייחודיים. מחזורי הפיתוח ארוכים, הסיכון גבוה, והדרך לשוק עוברת ברגולציה מורכבת. לכן הוא דורש סבלנות מצד המשקיעים ומימון משמעותי. מצד שני, הצלחה בתחום יכולה לייצר ערך כלכלי גדול לצד תועלת בריאותית.

שוק העבודה והפערים

ההשקעה במחקר ופיתוח יוצרת משרות איכותיות עם שכר גבוה, אבל היא גם תורמת לפערים בשוק העבודה. העובדים בענפי הטכנולוגיה מרוויחים בממוצע הרבה יותר מעובדים בענפים אחרים, ומהווים חלק קטן יחסית מכלל המועסקים.

קבוצות מסוימות באוכלוסייה מיוצגות בחסר בתעשיות האלה, בין השאר בשל פערים בהשכלה, במיקום גאוגרפי ובנגישות לרשתות מקצועיות. תוכניות להכשרה, להסבה מקצועית ולשילוב של אוכלוסיות מגוונות בהייטק ובמחקר נועדו לצמצם את הפערים, אבל האתגר עדיין גדול.

גם הפריפריה הגאוגרפית מושפעת. רוב הפעילות מרוכזת במרכז הארץ ובכמה מוקדים נוספים, ויש ניסיונות לעודד הקמת מרכזי פיתוח באזורים מרוחקים יותר.

אתגרים לעתיד

לצד ההישגים, יש כמה אתגרים שכלכלנים וקובעי מדיניות מצביעים עליהם:

• מחסור בכוח אדם מיומן בתחומי המדע וההנדסה
• תלות גבוהה בהשקעות ובחברות זרות
• הצורך לחזק את מערכת החינוך במתמטיקה ובמדעים
• שמירה על מעמדה של המחקר האקדמי הבסיסי
• תחרות עולמית גוברת על כישרונות ועל השקעות

ההתמודדות עם האתגרים האלה דורשת השקעה ארוכת טווח בחינוך, בתשתיות מחקר ובמדיניות שמעודדת יציבות וודאות.

הקשר בין מחקר אקדמי לתעשייה

אחד היתרונות של ישראל הוא הקשר ההדוק יחסית בין האוניברסיטאות לתעשייה. חברות להעברת טכנולוגיה, שפועלות באוניברסיטאות ובמכוני המחקר, מסחררות המצאות של חוקרים ומעבירות אותן לחברות קיימות או לחברות הזנק חדשות. חלק מהמוצרים המוכרים בתחום הבריאות נולדו בדרך הזו.

המודל הזה מאפשר למחקר בסיסי להפוך לערך כלכלי, אבל הוא גם מעורר שאלות, למשל על האיזון בין חופש המחקר לבין לחץ למסחור, ועל חלוקת ההכנסות בין החוקרים, המוסדות והמדינה.

במקביל, חלק מהחוקרים מדגישים שמחקר בסיסי, שאין לו יישום מיידי, הוא הבסיס לפריצות הדרך של העתיד. תגליות רבות שהפכו לטכנולוגיות מרכזיות התחילו כשאלות תיאורטיות לגמרי. לכן ההשקעה הציבורית במחקר בסיסי נחשבת בעיני כלכלנים רבים להשקעה ארוכת טווח, שהתשואה שלה אמנם אינה נמדדת ברבעון הקרוב, אבל היא חיונית לשמירה על יתרון תחרותי לאורך עשורים.

גם הבריחה של חוקרים מוכשרים לחו״ל, שמכונה לעתים בריחת מוחות, מטרידה את קובעי המדיניות. תוכניות להחזרת מדענים ישראלים ולשיפור התנאים במוסדות המחקר נועדו לשמור על הכישרונות כאן.

למה זה נוגע לכל אזרח

גם מי שאינו עובד בהייטק או באקדמיה מושפע מההשקעה במחקר ופיתוח. היא משפיעה על הכנסות המדינה ממסים, על שער החליפין, על מחירי הדיור באזורים מסוימים ועל הזדמנויות התעסוקה לדור הבא. בתחום הבריאות, מחקר מקומי מוביל לעתים לטיפולים חדשים שמגיעים למטופלים בישראל מוקדם יחסית.

לסיכום, המחקר והפיתוח הם אחד מעמודי התווך של הכלכלה הישראלית. ההישגים מרשימים, אבל שמירה עליהם והרחבת ההנאה מהם לחלקים רחבים יותר של החברה דורשות מדיניות מושכלת והשקעה מתמשכת בחינוך, במדע ובתשתיות.